ככה זה כעת - כמו שאז, כמו שאז: אילו התמרד - על פנס, על פנס, אם גנב מליון - לאסיר, סתם אסיר, ואם ידע המון - אל הקיר, אל הקיר! כה קיוויתי - יותר לא אראה עוד כאלה מחנות עבודה, אך הגעתי לעיר אפורה, מעורפלת בלי אדם, בלי אדם. מתהלכים המונים כמו שדים מהקבר, שווי נפש, עיוורים, הסתכלתי בפני אנשים חסרות צבע - לא קרובים, לא זרים. אך ככה זה כעת - כמו שאז, כמו שאז: אילו התמרד - על פנס, על פנס, אם גנב מליון - לאסיר, סתם אסיר, ואם ידע המון - אל הקיר, אל הקיר! אז מדוע את מר גורלי כה חירפתי? אל השוא, אל השוא! אז מדוע כל כך אל החופש שאפתי ממקומות ענישה? מתהלכים המונים כמו שדים מהקבר, שווי נפש, עיוורים, הסתכלתי בפני אנשים חסרות צבע - לא קרובים, לא זרים.
© מירון גורדון + מקסים זאק. תרגום, 2012
© מרק אפלזפט. ביצוע, 2013