שמנמונת מרי-אן הייתה - הרבה אכלה ושתתה, כך שבקושי נכנסה בדלת. היא נרדמה בלכתה, או שבכתה וגם בכתה, ועוד צווחה כמו מחרטה, מרי הזאת, העצלנית בחלד. רצון גדול למרי-אן לטחון הכול - לא ייאמן, בשיעורים מנקרת מבוקר ועד ערב, - כְּמו דובה במאורה, ובקול רם נוחרת. היא בכיתה שעה שלמה: לא כן ולא - כזאת סתומה, לפתור אף שאלה לא מסוגלת... אך מרי-אן תמיד שמעה, מי נגד מי, ולמה מה, - הו פוסטמה, הו פוסטמה, מרי הזאת, המגעילה בחלד! אך ראש קטן ושכל אין למרי-אן, למרי-אן, וכאשר היא שרה, כולם קיבלו חררה, - חוש מוזיקלי לה היה כְּמו של ניאגרה.
© מקסים זאק. תרגום, 2017
© מרק אפלזפט. ביצוע, 2021