הלאות כמו זיקית זוחלת בעצמות
ובין הראש לבין הלב כבר אין ריבים
ולא נעתקות בדהירה הנשימות
וגם הדם אינו קופא בסיבובים
והגרון עייף נשנק כמו בגסיסה
העצבים כבר רפויים - רק גע וקרע
והם תלויים כמו חבלי כביסה
לא משנה, מה כאן קורה או מה קרה
לא מקונן,
לא מתאונן
ולא רוטן
האיש של לא,
האיש של אין
של לא ואין
לוגם קצת תה פושר ולא מימי באר קרים
ולא מחיש מאורעות, גם מתעלם ממכרים
כל הקשתות שלי שם מוטלות, ורקובים המיתרים
והחצים גם הם שבורים, מתפוררים
לא מתאמץ, כלום לא חפץ, רק ככה סתם
לא מתלהב מהמראות של העולם
ת'נועזים לא מקבל, לא מהלל
ואת זיכרון המקריבים כבר מחלל
לא מקונן,
לא מתאונן
ולא רוטן
אני של לא.
אני של אין.
של לא ואין
גם לא רוצה כבר לברר ולשנות
כעת שום בעיות לא מטרידות
נוסע בדרכים עוקפות ומשונות
ומתרחק מזוויות מדי חדות
לאה. כבר לא נלחם בכוח הכבידה
שוכב, כך ממרחק רואה את חבל התליה
והלב עודו פועם כמו חידה
הגיע עת מחוז הלא, וארץ הכליה
לא מקונן,
לא מתאונן
ולא רוטן
אני של לא.
אני של אין.
של לא ואין
|