אגרי! מילא, מחשבותיך השטוטיים, אגרי! חממי! מילא, החמם בשחור בשבילי, חממי! זעקי! את בכל זאת אותי תטבעי, אבל זעקי!... חממי רק את החמם, כרצונך, תחממי. איך שאני אתענה ואשתקע היום! רק בספק, שאני אתנקה עד התום!... אל תנמנמי! את החולצה עד המותן, הבאת מהיכן? חממי! איך שאני אתנקה עוד היום, עד שאצא לבן! פזרי. בחמם הקירות שחורים מזפת, פזרי. חממי. שומעת? את החמם בשחור, לי חממי! איך שאני אתענה ואשתקע היום! רק בספק, שאני אתנקה עד התום!... צעקי! כמו צבי נרדף, לפינה אותי דחקו. שתקי, שיכרון וגילופון, אצלי מזמן נגמרו! תתאפקי! הרי את בעצמך, מרוב טפשותך, מכרת אותי! חממי, שבסוף היום, כמו גור כלבים אצא נקי. איך שאני אתענה ואשתקע היום! רק בספק, שאני אתנקה עד התום!... תקני! לפחות מישהו מהסוהרים, תקני. חממי! שומעת!את החמם השכם בבוקר, חממי! זעקי. את בכל זאת אותי תטבעי, אבל זעקי. חממי רק את החמם, כרצונך, תחממי. איך שאני אתענה ואשתקע היום! רק בספק, שאני אתנקה עד התום!...
© גארי גרוזין. תרגום, 2012